תאריך עדכון אחרון: 31.3.2024
ארגון ‘סיכוי’ הוקם בתחילת שנות ה-90 במטרה לקדם שוויון לערביי ישראל. אבל באופן לא מפתיע, נראה שיש לארגון עוד מספר מטרות שהם לא כשרות בלשון המעטה.
על פי תחקיר של ערוץ 14, עמותת סיכוי-אופוק הוא ארגון חתרני (שמציג עצמו באופן רשמי כארגון זכויות אדם הפועל בקרב ערביי ישראל בתוככי הקו הירוק) הפועל נגד מדיניותה של מדינת ישראל ומטרותיו למעשה הן פוליטיות באופן מובהק.
על פי התחקיר, עד לשנת 2016 קיבלה עמותת סיכוי כספים רבים דרך מנגנון US AID מנגנון סיוע של משרד החוץ האמריקאי למדינות נחשלות. ב-2017 המימון הזה נפסק (הודות לממשל טראמפ שהחליט לחתוך את התמיכות בארגונים פלסטינים לאומניים) ונותר רק סכום קטן שהגיע דרך השגרירות.
עם חילופי השלטון – המדיניות השתנתה ומאז 2021 ממשל ביידן ממשיך להזרים מיליונים באמצעות תכנית לתמיכה בדמוקרטיה בארצות נחשלות. לצד מדינות באפריקה, מרכז אמריקה ומזרח אירופה. בעקבות המדיניות החתרנית והעוינת של ממשל ביידן כלפיי ישראל וריבונותה (שכנראה על פי ממשל ביידן לא מספיק דמוקרטית), ממשלת ארצות הברית העבירה בשנת 2021 קרוב למיליון וחצי ש”ח לארגון
וברבעון הראשון של 2022 חצי מיליון ש”ח נוספים.
עוד העלה התחקיר כי מנכ”ל הארגון, אמג’ד שביטה, מספר בראיונות על השאיפה שלו להכרה בזהות הפלסטינית של ערביי ישראל ודרישתו לאוטונומיה תרבותית ייחודית. דברים הנוגדים לכאורה את השאיפה המסורתית של מדינת ישראל לשלב את המיעוט הערבי ולהעביר אותו תהליכי “ישראליזציה”.
על פי מאמרו של עופר דגן, מנכ”ל שותף של סיכוי-אופוק, ב- ynet יש להיאבק נגד הדיכוי של הזהות הפלסטינית (כאשר הוא מאשים את המדינה באופן דיבתי באי שילובם של הערבים ו”איומים” בנכבה נוספת) בהתייחסותו להצעת החוק לאיסור על הנפת דגלי פלסטין במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה, אליה הוא מתנגד. זאת כאשר הוא מתעלם מהאלמנטים האלימים, האנטי-ציוניים, האנטישמים והמסיתים אותם מייצגים הלאומיות והדגל הפלסטיני שכבר גם לרציחתם של אלפי יהודים.
תאמר עואד, רכז פרויקט מרחב ציבורי משותף בארגון בסיכוי-אופוק, כתב במאמרו בYnet: “בתקופות מתיחות ביטחונית אני פוחד לא רק שאהיה קורבן בפיגוע, אלא גם שההכללה נגד החברה הערבית תתורגם לפעולה נגדי או נגד בני משפחתי – למשל אשתי, שהולכת עם כיסוי ראש”.. “בכל משבר או מתיחות ביטחונית ממהרים מקבלי ההחלטות והציבור הרחב לעשות דה-לגיטימציה לכלל האזרחים הערבים”.
הניסיון להפוך את היוצרות כאילו ערביי ישראל הם ה”קורבן המפוחד” בתקופות של מתיחות בטחונית (התעלמות מוחלטת ממקרי הלינץ’ הרבים שעשו ערבים ביהודים במהומות מאי 2021) והאשמה את מקבלי ההחלטות ב”דה לגיטימציה לכלל האזרחים הערבים” מעידה על אג’נדה אנטי-ציונית מוהבקת והרצון להנדס תודעה בשביל להשיג מטרות פוליטיות.
עוד מעובדי הארגון והאג’נדה האנטיציונית הברורה שלהם לעוות המציאות לטובת צרכים פוליטיים:
חולוד אידריס, מנהלת המחלקה לחברה משותפת ב סיכוי-אופוק سيكوي-أفق, כתבה בסוף 2021 בעיתון “הארץ” כי אחת הסיבות לניכור גובר בין נערים ערבים ויהודים בישראל היא כניסת “הכיבוש” לערים המעורבות באמצעות הגרעינים התורנים.
למעשה היא טוענת בכך: משפחות יהודיות דתיות צעירות שבחרו לחיות בשכונות שבהן גרים ערבים הם כובשים.
דני זמיר, מנכ”ל מועצת המכינות הקדם צבאיות הציוניות הישראליות, בתגובה לדבריה:
מעבר לעובדה שמדובר בשכונות שבעבר חיו בהן בעיקר יהודים (ולכן הטענה שאם נכנסו הרבה משפחות ערביות לשכונה אסור ליהודים להמשיך לחיות בהן היא לפחות מוזרה מצד מי שתומך ב”חברה משותפת”), עמדת חולוד מאכזבת במיוחד..
חולוד איננה טוענת ומביאה נתון כלשהו המוכיח מדוע מגורי הגרעינים הוא כיבוש. היא מציינת זאת כמובן מאליו. הדבר מוכיח את הנחת היסוד אצלה שהיא כל כך עמוקה שהיא כלל לא מרגישה צורך להוכיח: חיים משותפים ע”פ חולוד זה רק עם יהודים שחושבים כמוה. תפיסת עולמה של חולוד אם כן פשוטה להכאיב: בעוד שלגיטימי שערבים מוסלמים אדוקים, או ערבים ישראלים הרוצים להפגין את זהותם הפלסטינית יציינו זהותם ויקבלו את המרחב לכך ללא שייחשבו עוינים ומסוכנים. ליהודים הדבר אסור.
ביסודו של דבר זו אותה גישה הרואה בפלסטינים מי שזכאים לריבונות בלעדית נטולת יהודים, אך מסרבת לאפשר ליהודים להגדיר מדינה (שבה ערביי ישראל חלק אזרחי שווה זכויות בה) יהודית.
התפיסה שמציגה חולוד מתנגדת לחיים משותפים בישראל של שתי הזהויות: פלסטיניות לאומית גאה בצד ציונות לאומית גאה.
עמדה זו היא עמדת מראה הופכית של ימין יהודי לאומני אלא שכאן היא נשמעת מפי בכירה שעיסוקה המרכז קידום תפיסת החברה המשותפת.
בנוסף, על פי הארגון החתרני והמסית, מצעד דגלי ישראל בערבים המעורבות הוא:
“ניסיון להבעיר את השטח כולו, להחזיר אותנו חודשים אחורה לימים שחורים של אלימות ברחובות, הסתה ושפיכות דמים.” לטענתם, צעדה על דגלי הלאום היא “משחק של גזענים” ולכן אסור שהמצעד ה”לאומני והמתסיס” הזה יצא לפועל.
המילים מדברות בעד עצמם, הארגון למעשה טוען שהנפת דגלי ישראל היא דבר לא לגיטימי שמביא אלימות ושפיכות דמים, זאת כאשר יש התעלמות מי גורם לה ומי מוציא אותה לפועל בצורה לאומנית ועבריינית במדינת ישראל. על כן, האג’נדה האנטי-ציונית משחקת שם תפקיד מרכזי וארגון זה הוא ארגון עוכרים במימון זר פר-אקסלנס.
נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט
